Vayedaber

בָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה סָפֵק. פְּשִׁיטָה אֵינָהּ כִּפְקִידָה לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. הוּא עַצְמוֹ מָהוּ שֶׁיִּטָּמֵא מִסָּפֵק. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגֵינָס שֶׁרָאוּ דַּייָן שָׁעָתָן. מָא אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טוּמְטוּם וְאנְדְּרוֹגֵינָס סָפֵק וּמֵעֵת לְעֵת סָפֵק וְאֵין סָפֵק לְסָפֵק. וָכָא. רְאִייָתָהּ סָפֵק וּמֵעֵת לְעֵת סָפֵק וְאֵין סָפֵק לְסָפֵק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יוסי ה''ק מה טעם אמרו דיין שעתן מפני שטומטום ואנדרוגינוס טומאתן מספק הוא דספק אשה הן וטומאת מעת לעת ג''כ מספק הוא ואין ספק לספק שלא גזרו חכמים אלא לדם טמא ודאי וה''נ כן דראייתה ספק טמא הוא ולא גזרו חכמים מעת לעת בכה''ג דהוי ספק ספיקא ולא חיישינן:

מה את ש''מ. למיפשט בעיין:

טומטום ואנדרוגינוס. שמטמאין בדם כאשה כדתנן בפ''ב דזבים ואם ראו דיין שעתן דלא גזרו רבנן בהו לטמא למפרע:

נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא דנדה פ''א:

בדקה ומצאת ספק. שהוא ספק אם הוא דם טמא או טהור בהא פשיטא לן שאין בדוקה זו כפקידה למעט מעת לעת וכלומר שאם אח''כ תבדוק ותמצא טמאה דלא נטמא הטהרות מעת לעת למפרע מבדיקה אחרונה הא ודאי לא אמרינן שהרי בדיקה ראשונה מצאת דם ספק טמא ומהיכי תיתי שתמעט הך בדיקה למעת לעת מיהו הא קא מיבעיא לן:

הוא עצמו. הדם ספק עצמו מהו שיטמא בספק למפרע כל מעת לעת משעת בדיקה זו שנמצא:

עַד כְּדוֹן בְּשֶׁבָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה נָגוּב. 1b בָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה טָהוֹר. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רַב רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בָּֽדְקָה וּמָֽצְתָה טָהוֹר אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ עַד שֶׁיִּתְנַגֵּב מַעְייָנָהּ. חַד רִבִּי טוֹבִי אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ עַד מֵעֵת לְעֵת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כַּד סְלִיקִית לְהָכָא שְׁמָעִית מִן כָּל רַבָּנִן. מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ מִיַּד. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. מִפְּקִידָה הוּא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. אֵינָהּ כִּפְקִידָה לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְאֲפִילוּ כְמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. כִּפְקִידָה הִיא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְלָמָּה הִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא מִתְרַגֶּלֶת בְּדָמִים טְהוֹרִין הִיא מִתְרַגֶּלֶת בְּדָמִים טְמֵאִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד כדון שבדקה ומצתה נגוב. אבדיקה דאשה בעלמא קאי וכלומר עד כאן דמטהרינן במתני' בפקידה וסמכינן אשעת בדיקתה לכ''ע אלא בשבדקה ומצאתה נגוב לגמרי דבהא ודאי ליכא למיחש למידי:

בדקה ומצתה טהור. אלא אם בדקה ומצאת דם טהור שהוא ממראה הטהור בהא פליגי אמוראי דלקמן:

אסורה לביתה עד שיתנגב מעיינה. דס''ל להאי מ''ד דבדיקת אשה לטהרה לבעלה צריכה שתמצא מעיינה נגוב לגמרי דאי לאו הכי חיישינן שמא תתרגל אח''כ גם בדם טמא וכדלקמן:

חד. מדרבנן ור' טובי שמיה קאמר משמיה דר' אבהו דאפי' עד מעת לעת חיישינן לבעלה שמא מתוך שהיא רגילה למצוא מראה טהור תמשוך לבוא ממנה ג''כ דם טמא ועד שתמצא נגוב לגמרי אז היא טהורה לבעלה או אחר מעת לעת שמצאת אותו מראה הטהור דתו לא חיישינן:

שמעית מן כל רבנן. דלית הלכתא כהני אמוראי אלא מותרת לביתה מיד ולא חיישינן למידי כל זמן שלא מצאת למראה הטמא:

הוון. בני הישיבה בעי מימר דלהני אמוראי דפליגי במצאת מראה טהור אם מותרת לביתה פליגי נמי אם הך בדיקה חשובה כפקידה היא לענין למעט מעת לעת אליבא דחכמי' דלמ''ד מותרת לביתה ודאי מפקידה היא חשובה למעט מעת לעת לענין טהרות ולמ''ד אסורה לביתה לא חשובה הך בדיקה כפקידה גם לענין טהרות ולמעט מעת לעת:

ואפי' כמ''ד. ודחי לה הש''ס דלא היא דבהא לא פליגי דלכ''ע כפקידה היא לענין טהרות שהרי דם טהור הוא ולמה הוא אמר אסורה לביתה לחומרא בעלמא הוא דאמר שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין חיישינן נמי שהוא מתרגלת בדמים טמאין ושמא תתרגל בשעת תשמיש להיות נמשך ממנה גם מראה טמא הואיל ואין מעיינה נגוב לגמרי הוא:

הוּנָא בַּר חִייָא אָמַר. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ לַקֳּדָשִׁים אֲבָל לֹא לְטַהֳרוֹת. הָתִיב רַב חִסְדָּא. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. וְכִי יֵשׁ קֳדָשִׁים בְּעייתלו. אֶלָּא בִּשֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְלֹא כְחוּלִין הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת. שֶׁמֵּי חַטָּאת חֲמוּרִין מִן הַקּוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תיפתר. להא דהונא בר חייא שנעשו לטהרת מי חטאת שחמורין הן מן הקדש כדתנן בסוף פ''ב דחגיגה:

ולא כחולין הן. בתמיה הא אנן תנן בפ''ב דטהרות חולין שנעשו על גב קדש הרי אלו כחולין:

אלא בשנעשו לטהרת קדש. כלומר לקדשים דקאמר הונא בר חייא לחולין שנעשו על טהרת הקדש ולא לחולין שנעשו על טהרת תרומה:

וכי יש קדשים בעייתלו. הא האי עובדא בזמן הזה הוה ולענין מאי אמרו דייה שעתה:

ואמרו דייה שעתה. דכיון שהפסיקה שלש עונות ולא ראתה הוי השתא ראייתה כראייה ראשונה ודייה שעתה:

מעת לעת שאמרו לקדשים. דוקא כגון שנגעה באוכלין ומשקין דקדש אבל לא לטהרות של תרומה:

משנה: כֵּיצַד דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּיטָּה וַעֲסוּקָה בְּטַהֳרוֹת פֵּירְשָׁה וְרָאָת דָּם הִיא טְמֵיאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ טְמֵיאָה מֵעֵת לְעֵת אֵינָה מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע נָשִׁים דַּייָן שָׁעָתָן בְּתוּלָה וּמְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵינָה אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּה בְתוּלָה אֲבָל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות. הא דלא תני היתה עסוקה בטהרות ופירשה וראת וקתני יושבת במטה לאשמועי' דמשום שיש לה וסת ודיה שעתה המטה נמי טהורה כדקתני וכולן טהורות הא אם אין לה וסת דמטמאה מעת לעת טמאה נמי מטה כמשכב נדה עצמה שמטמא טומאה חמורה לטמא אדם והבגדים שעליו:

אע''פ שאמרו. אשה שאין לה וסת מטמאה מעת לעת אינה מונה ימי נדה אלא משעה שראתה:

ר''א אומר ד' נשים דיין שעתן. כדמפרש במתני' דלקמן ולפי שאינן רגילות לראות דם:

אבל הלכה כר' אליעזר. והכי מסיק בגמרא דהלכה כר' אליעזר:

וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִּים הְרֵי זוֹ כַפְּקִידָה. הֵיךְ עֲבִידָא. בָּֽדְקָה עַצְמָהּ בְּשַׁחֲרִית וְשִׁמְּשָׁה בְּעִד בְּחַצּוֹת וְרָאָת בְּמִנְחָה אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. לֵוִי אָמַר. בְּעִד שֶׁלְּאַחַר תַּשְׁמִישׁ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבַל בְּעִד שֶׁלִּפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ הֲמוּמָה הִיא לְבֵיתָהּ וְאֵינָהּ בּוֹדֶקֶת יָפֶה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. בְּעִד שֶׁלִּפְנֵי תַּשְׁמִישׁ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבַל בְּעִד שֶׁלְּאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ דִּיהָה הִיא מַחְמַת שִׁכְבַת זֶרַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היך עבידא. לענין מאי קאמר המשמשת בעדים ה''ז כפקידה וקאמר בדקה עצמה וכו':

לוי אמר בעד שלאחר תשמיש היא מתני'. בהא אמרו ה''ז כפקידה:

ר' אבון. אמר איפכא דבעד שלפני התשמיש ליכא למיחש למידי אבל בעד שלאחר התשמיש דיהא היא מחמת שכבת זרע וחיישינן שמא תראה טפת דם כחרדל ותחפנו שכבת זרע:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. בָּֽדְקָה חֲלוּקָהּ בְּשַׁחֲרִית וּמְצָתָה טָהוֹר. וּבְמִנְחָה וּמָצָאת עָלָיו כֶּתֶם. פְּשִׁיטָא חֲלוּקָהּ אֵינָוֹ טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת בְּדִיקָה. גּוּפָהּ מָהוּ שֶׁיְּהֵא טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. כְּלוּם אַתְּ מְטַמֵּא גוּפָהּ אֶלָּא מַחֲמַת חֲלוּקָהּ. חֲלוּקָהּ אֵינָוֹ טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת בְּדִיקָה וְגוּפָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גופה מהו שיהא טמא מעת לעת. מי אמרינן כיון דהיא עצמה לא בדקה ועכשיו היא טמאה מחמת הכתם דהוי כטומאת עצמה לענין טומאה למפרע:

כלום. ומתמה הש''ס דמאי קמיבעיא ליה כלום טמאו את גופה אלא מחמת כתם שבחלוקה חלוקה אינו טמא וכו' וכיון דבהא פשיטא לך דאין חלוקה מטמא אלא למפרע עד שעת בדיקה ה''ה בגופה ולא יותר:

תַּנֵּי. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא חֲדִי בָהּ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. הָרוֹאָה כֶתֶם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמְּאָה. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וּמְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ וּמְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. 2a הָרוֹאָה דָם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמֵּא. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ וְאֵינָהּ מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. רִבִּי עְקִיבָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. וְזֶה וְזֶה תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. תַּמָּן אָֽמְרִין. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ מִשְׁכָּבָהּ כְּמַגָּעָהּ. מָה. כְּבוֹעֵל נִדָּה וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְהֵיסֶט וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בִּכְלֵי חֶרֶשׂ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ בְּהֵיסֶט. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְעוּבֶּרֶת וּמֵנִיקָה טְהוֹרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים טְהוֹרוֹת בְּבִיאָה וּמְטַמְּאוֹת בְּמַגָּע. הָדָא אָֽמְרָה. וַדַּאי מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְמֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מעת לעת שאמרו. לטמא מספק ולענין מגעה ברה''ר מהו אם הוי כספק טומאה בר''ה דפטור הוא או לא:

נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא שם פ''ג:

טהורות לבעליהן. בלא בדיקה לפי שחזקה שדמיהן מסולקין הן וכן אשה שיש לה וסת לא חיישינן שלא בשעת וסתה:

ושאר כל הנשים. שאין להן וסת קבועה טהורות בביאה דלבעליהן לא גזרו כל זמן שלא ראו ומטמאות במגע לטהרות מעל''ע של ראייתה:

הדא אמרה ודאי מגעה בר''ה טמא. דהא מטמאות במגע סתמא קתני ואין כאן דין ספק טומאה ברה''ר דלא אמרו טהור אלא בספק נגע ספק לא נגע אבל הכא כיון דודאי נגעה בכל מקום שנגעה מטמא בטומאת מעת לעת שהיא טומאת ספק דתולין הן:

אשכח תני. הדר קאמר דלא היא דהא אשכח תני בתוספתא שם שהיא מטמא במעת לעת כלי חרס בהיסט וכלומר בכלי חרס המוקף צמיד פתיל דלא שייכא ביה טומאת מגע מטמא בהיסט כדין הזב והנדה והשתא האי כמגעה דקאמרי כמגע בעצמה הוא כמה שהנוגע בנדה עצמה מטמא נמי הבגדים שעליו כך משכבה ומושבה במעת לעת נמי מטמא אדם לטמא בגדים:

מה. האי כמגעה דקאמרי אם דינו כבועל נדה הוא לענין משכב ומושב שלו דקי''ל דאין משכב ומושב של בועל נדה מטמא אדם לטמא בגדים וזהו אינו מטמא בהיסט ולא כלי חרש ועל משכב ומושב קאי וה''נ משכבה ומושבה במעת לעת אינו מטמא אדם לטמא בגדים:

תמן. בבבל אמרין מעת לעת שאמרו משכבה כמגעה ומפרש ואזיל:

וזה וזה. טומאת כתם למפרע וטומאת דם מעת לעת תולין אבל לא שורפין והיינו דחדי ר' זעירא בברייתא קדמייתא דהכי אשכחן בתוספתא:

ואינה מקולקלת למניינה. לפי שאינה מונה אלא משעת ראייתה:

הרואה דם מטמא מעת לעת. כצ''ל כמו שהוא בתוספתא:

ומקולקלת למניינה. לפי שאבדה פתח נדותה שאם היתה יודעת ודאי יום ראייתה היתה יודעת לשמור אחר שבעה ימים אם תראה יום אחד להיות שומרת יום כנגד יום ואם תראה ג' רצופין תהא זבה אבל עכשיו טועה היא במניינ' לפי שאינה יודעת מתי היא בתוך י''א יום שבין נדה לנדה ודינה שלא תטבול עד שתשב ז' נקיים:

הרואה כתם מטמא למפרע. עד שעת כיבוסה של החלוק לפי שהחכמים החמירו בכתם בזה יותר מבראייה כדתנן התם:

והוה ר' זעירה חדי בה. בהאי ברייתא לפי דאשכח תני כה''ג בתוספתא שם פ''ט:

תולין. לטהרות שנעשו בו אבל לא שורפין דטומא' מעת לעת מספק הוא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source